המסלול העוקף שכל משפחה חייבת להכיר
כשהחזית והבית נפגשים ברגע אחד של חוסר אונים
מאת: עו"ד דברת לובל שרון
מאמר מאת: דברת לובל שרון, עו"ד ומגשרת בתחום המקרקעין והנכסים
שבעה באוקטובר, "חרבות ברזל", "שאגת הארי". המונחים האלו הפכו לחלק מה-DNA הישראלי החדש שלנו.
דמיינו את הסיטואציה הבאה, שהיא לצערי לא דמיונית עבור משפחות רבות בישראל בשנה האחרונה: הבעל מגויס בצו 8, משרת בגבול הצפון או בעומק הרצועה. בבית נשארת אישה, לביאה, שמנהלת לבדה שלוש חזיתות: הילדים שצריכים שגרה, העבודה שתובעת הספקים, והחרדה הבלתי פוסקת שמנקרת בלב.
ואז מגיעה הבשורה.
הוא לא נהרג, תודה לאל, אבל הוא נפצע. הוא בבית החולים, מורדם ומונשם, או פשוט במצב שבו הוא לא יכול לתקשר או להחליט.
ברגע הזה, כשהעולם קורס, האישה מגלה מציאות אכזרית נוספת: היא נעולה מחוץ לחיים שלה.
מי ישיט את הספינה כשאתם לא על הסיפון?
דמיינו רגע את המשפחה שלכם כספינה בלב ים. אתם הקברניטים, אתם אלו שמנווטים, שדואגים לכלכלה, לחינוך של הילדים, לביטחון של הבית. עכשיו, דמיינו שברגע אחד, בגלל פציעה בקרב או תאונה פתאומית, הקברניט נאלץ לעזוב את עמדת הפיקוד.
מה קורה לספינה? האם היא ממשיכה לשוט לעבר חוף מבטחים, או שהיא נכנסת למערבולת של בירוקרטיה וחוסר אונים?
בלי ייפוי כוח מתמשך, המדינה היא זו שמשתלטת על ההגה. מבחינת החוק, אם לא חתמתם מראש, בן הזוג שלכם הוא לא הכתובת האוטומטית.
כדי לגעת בחשבון הבנק המשותף, כדי לממן שיקום או כדי לקבל החלטות יומיומיות על הבית, אתם צריכים אישור מבית משפט.
כשמדינת ישראל נכנסת לכם לכיס (ולסלון)
זה נקרא "מינוי אפוטרופוס". זהו מסלול של ייסורים שבו אתם הופכים ל"חשודים" בעיני המערכת. אישה שנמצאת בטראומה צריכה פתאום להגיש דוחות על כל שקל, לבקש רשות על פעולות פשוטות, ולהמתין חודשים להחלטות שצריכות להתקבל בשניות. זה לא רק עומס רגשי , זו פגיעה אנושה ביכולת של התא המשפחתי לתפקד ולהתאושש.
זה לא לגיל השלישי – זה למי שהחיים יקרים לו
במסגרת עבודתי, ליוויתי המון אנשים צעירים בתהליך הזה. הניסיון שלי מראה שדווקא אלו שנמצאים ב"קו האש" של החיים הם אלו שחייבים את השקט הזה יותר מכולם.
• אנשי כוחות הביטחון ומילואימניקים (נשים וגברים): ייפוי כוח מתמשך הוא הציוד הצבאי הכי חשוב שאתם לוקחים אתכם למשימה. זו הדרך לוודא שהבית מוגן בזמן שאתם מגנים עלינו.
• צוותי רפואה, מד"א, כיבוי אש ומשטרה: אתם רואים כל יום כמה מהר החיים משתנים. אל תפקירו את המשפחה שלכם לחסדי הבירוקרטיה.
• אלמנים, אלמנות, גרושים וגרושות: עבורכם זה קריטי שבעתיים. אם יקרה לכם משהו, מי ינהל את העניינים עבור הילדים שלכם? בלי ייפוי כוח מתמשך, המדינה היא שתחליט מי יחזיק בהגה.
• בעלי עסקים: העסק הוא "ילד" נוסף. ייפוי כוח מבטיח שהעסק לא ייעצר, שהמשכורות ישולמו ושהמפעל שלכם לא יקרוס בזמן שאתם בשיקום.
המתנה הכי גדולה שתוכלו לתת לקרובים אליכם
הדאגה בייפוי כוח מתמשך היא לא לכם, היא להם. כשאתם לא כשירים, לכם כבר פחות "אכפת" מהדוחות לאפוטרופוס. אתם עושים את זה בשביל בני הזוג והילדים שלכם.
אתם עושים את זה כדי שהם יוכלו להמשיך להשיט את הספינה הזו בביטחון, בלי הפרעה, עם שקט נפשי. כדי שבן הזוג יוכל להמשיך לתפקד בבית ולגדל את הילדים, ויוכל להחליט את כל ההחלטות הרלוונטיות לתא המשפחתי המשותף שלכם, בדיוק כפי שהייתם רוצים.
אל תחכו לסערה כדי להכין את המפתחות
הלקחים של השנים האחרונות לימדו אותנו שחוסר הוודאות הוא הדבר היחיד שוודאי. אל תתנו לסיטואציה הזו להפוך למציאות שלכם. הכינו את "תעודת הביטוח" המשפטית שלכם עוד היום.
*כמובן שהמאמר רלוונטי ונכון גם לנשים אשר נמצאות בחזית הן במקצועות השונים, הן כבעלות עסקים והן כנשות מילואים אמיצות.
*מאמר זה הינו בגדר המלצה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי*****
*כותבת המאמר הינה עו"ד בתחום הנדל"ן, ניהול נכסים, צוואות ירושות, ייפוי כח מתמשך ומה שביניהם.
